תפריט
המחקר בוחן את מאפייני הצועדים בשביל ישראל, המניעים שהובילו לצעידה והפוטנציאל שלו כמוצר תיירותי כחלק ממערך תיירות השבילים בישראל. המחקר נערך בקרב ‘שביליסטים’, כלומר צועדים שיצאו בכוונת תחילה לצעוד ב’שביל ישראל.
מסמך זה מציג מוצר תיירותי חדש ומרתק – “שביל הים הלאומי של ישראל” – שביל הליכה המחבר בין ראש הנקרה בצפון לגבול רצועת עזה בדרום, לאורך כ-240 קילומטרים במישור החוף. שביל זה מהווה “מחרוזת פנינים” בכך שהוא יוצר רצף תוכני בין מספר רב מאוד של אתרי תיירות, שירותי תיירות, חופי רחצה, אתרי טבע ואתרים ארכיאולוגיים.
מטרת המחקר היא להציע מודל לניהול שבילי ההליכה בישראל המבוסס על מחקר השוואתי בין אופן הניהול במדינת ישראל לבין מקומות אחרים בעולם המובילים בתחום ניהול השבילים. המחקר יספק כלים והמלצות להקמת תשתית מעשית לאופן ניהול השבילים במדינת ישראל לצד חדשנות תיאורטית בנושא הליכה כחלק מתיירות בת קיימה. המחקר נמצא בשלבי ביצוע.
מחקר זה עסק בחוויית המבקר המבוגר באתרי טבע. הזדקנות האוכלוסייה היא אחת התמורות החברתיות המשמעותיות ביותר במאה ה-21 ,עם השלכות על כל מגזרי החברה. במציאות חדשה זו, גוברת החשיבות לתשומת הלב הניתנת לצרכיהם של האוכלוסייה הוותיקה בכל אחד מתחומי החיים. מחקרים מצאו כי לוותיקים צרכים ורצונות ייחודיים להם בפארקים ובאתרי הטבע, אשר נובעים משיקולים פיזיים/בריאותיים, חברתיים ופסיכולוגיים. על מנת שתוכל האוכלוסייה הוותיקה להנות מאתרי הטבע בצורה המיטבית, ולשוב ולבקר בהם, חשוב שהרצונות והצרכים המדויקים שלה יוטמעו בתכנון.
מטרת מחקר זה הינה בחינת הפוטנציאל הכלכלי של שביל הים. המחקר שהינו בשלבים מתקדמים כולל בחינה וניתוח של חמשת ההיבטים הבאים: ביקוש, היצע, מגבלות הפיתוח, הכדאיות הכלכלית והאפשרויות לקידום פלחי שוק שונים ומגוונים בשביל הים.
Hiking is a system of spatial behaviour. This study explores hiking as practiced along the Israel National Trail and posits that hiking and the hikers’ community together constitute a ‘social world’.
Based on the premise that hiking in Israel is strongly related to constructs of ‘sense of place’ and ‘place attachment’, this study analyzes the motivations and experiences of hikers along the Israel National Trail. To this end, it employs diverse methods, including ethnographic methods such as participant observations and informal interviews, questionnaires, analysis of digital communications, diary analysis, and autoethnography.
The main aim of this study is to better understand why people hike and the behavioural, experiential, and spatiotemporal phenomena that accompany this activity.
We suggest that the hiking system on the trail is a universalistic form of mobility, based on general and universal components, and at the same time particularistic, bearing standards and components particular to place identity, culture, and nation.
Our research question was: How can Aging suits help improve managers’ and planners’ understanding of the experiences of older adults at nature-tourism sites? The two main goals were: a) Educational – To increase the understanding of and empathy for the older population; and b) Practical – To affect the planning of nature-tourism sites for older adults.
